אימון מנטלי לנוער: למה אסור לרדת על הילד
"אני עושה את זה בשבילו, שיהיה קשוח לחיים. אם אני אכנס בו, הוא יהיה קשוח יותר." שמעתי את המשפט הזה עשרות פעמים, מהורים שיורדים על הילד אחרי משחק. אז בואו נדבר על זה רגע.
הכוונה טובה, אבל התוצאה הפוכה
אלה לא הורים רעים. הם אוהבים את הילד ובאמת מאמינים שכשהם יורדים עליו הם מחשלים אותו. אבל זה פשוט לא עובד, וגרוע מזה, זה עושה בדיוק ההפך.
המרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת הרווארד טבע מושג שנקרא "toxic stress", לחץ רעיל. כשילד חי תחת לחץ קבוע, צעקות, ביקורת, דרישות שלא נגמרות, הגוף שלו מפריש קורטיזול בצורה כרונית. וזה משנה את המוח שלו, אותו מוח שאמור ללמוד טכניקה, לזכור הוראות, לקבל החלטות במגרש. כשילד מפחד, מרכזי הלמידה במוח שלו פשוט נסגרים.
70 אחוז מהילדים פורשים עד גיל 13, וזו הסיבה
70 אחוז מהילדים פורשים מספורט עד גיל 13. הסיבה הראשונה שעלתה במחקרים לא הייתה חוסר כישרון, ולא פציעות. ילדים פשוט אמרו: "זה כבר לא כיף." ומה הופך את זה ללא כיף? התנהגות הורית. לחץ מוגזם, צעקות מהיציע, ביקורת אחרי המשחק, ובעיקר בנסיעה הביתה.
מה אתם באמת מלמדים אותו כשאתם יורדים עליו
אתם חושבים שאתם מלמדים אותו להיות קשוח. בפועל, ילד צריך מקום אחד בעולם שבו הוא יודע שיש מי שמחזיק ממנו בלי תנאי. המקום הזה אמור להיות הבית. וכשאתם הופכים ל"עוד אחד שיורד עליו", המקום שהיה אמור להיות המגן שלו הופך לעוד זירה לחוצה.
מה כן עובד: שאלות שבונות במקום שמערערות
שאלות שמתמקדות ב"כמה השתדלת?" ו"כמה נהנית?" בונות הערכה עצמית. שאלות שמתמקדות בתוצאה, מערערות אותה. ילד שנהנה מתאמן יותר. מי שמתאמן יותר משתפר יותר. ומי שמשתפר יותר, בסוף גם מנצח יותר.
אז מה עושים
אחרי המשחק הבא, אל תגידו כלום על המשחק עצמו. רק תגידו: "אהבתי לראות אותך משחק היום."
תנו לו לבחור על מה לדבר בדרך הביתה, לא אתם.
שאלו "כמה השתדלת?" ו"נהנית?" במקום "למה החמצת" או "למה לא רצת מהר יותר".
תזכרו שהבית הוא המקום היחיד שבו הוא לא צריך להוכיח כלום.
מי שרוצה להעמיק בדיוק בנקודה הזאת, כתבתי פוסט שלם על מה עושים כשהוא מחטיא ולא רק כשהוא מצליח: כשהילד הצליח אתם מריעים לו, מה אתם עושים כשהוא מחטיא.
וגם על איך מתנהלים מול ילד ברגעי לחץ ספציפיים, יש כאן עוד כלים: מה עושים עם ילדים בזמן לחץ.
שאלות נפוצות
למה לחץ הורי גורם לילדים לפרוש מספורט?
כי לחץ מתמשך גורם לגוף להפריש קורטיזול באופן כרוני, וזה פוגע ביכולת של הילד ליהנות ולהתקדם.
מה זה "לחץ רעיל" אצל ילדים ספורטאים?
זה מושג שטבע המרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת הרווארד, לתיאור לחץ קבוע וממושך, שגורם לגוף להפריש קורטיזול כרוני ופוגע במוח שאחראי על למידה וקבלת החלטות.
מה כדאי לומר לילד אחרי משחק במקום לבקר אותו?
עדיף לשאול כמה הוא השתדל וכמה נהנה, במקום להתמקד בתוצאה.
אם אתם רוצים ללוות את הילד שלכם בלי להפוך לעוד גורם לחץ בחיים שלו, אפשר ליצור קשר כאן.
תגובות