מאמרים מקצועיים

כמעט כל הורה לספורטאי מכיר את הרגע הזה: הילד מחטיא, מקבל החלטה לא הוגנת מהשופט, או סופג הקנטה מיריב, ומיד ה"פיוז" נשרף. אנחנו רואים את שפת הגוף משתנה, את הצעקות, לפעמים אפילו דמעות של תסכול. האינסטינקט הראשון שלנו כהורים או כמאמנים הוא לצעוק מהקווים: "תירגע!", "אל תאבד את זה!". אבל האמת היא שצעקת "תירגע" מעולם לא הרגיעה אף אחד. למעשה, היא רק מגבירה את הסטרס כי היא דורשת מהילד לדכא רגש עוצמתי שמתחולל בגוף שלו ברמה הפיזיולוגית. הפיזיולוגיה של הכעס: דלק או רעל? כעס הוא אנרגיה. ב

לשמור את המחשבות השליליות לעצמנו או להגיד בקול רם? בסוף המאמר הזה תדעו איך להתמודד באמת עם מחשבות שליליות ותבינו עד כמה חזק הכוח של מילים שליליות לא תאמינו עד כמה הכוח של מילים שנאמרות הוא משמעותי ומשפיע על התוצאות שלנו. מי שהפך את התחום של הקפדה על המילים שנאמרות במגרש ובחדר ההלבשה לשיטה של ממש היה טרבור מואוואד, מי שהיה אחד המאמנים המנטליים המובילים בעולם. מואוואד שנפטר לפני מספר שנים, ליווה ספורטאי עילית בארה״ב, קבוצות פוטבול מובילות, שחקני NBA, שחקני בייסבול וגם אנשי צבא

נכון גם אתה בסך הכל רוצה להרגיש כבר טוב יותר? שהימים יעברו והחטופים יחזרו, הכל ייגמר ויהיה כבר טוב? אתה לא לבד. כשאתה מרגיש שמישהו אחר קובע מה יקרה איתך זה מעצבן, מתסכל ואפילו מייאש. אבל יש גם דרך אחרת. לפנייך שיטה מהירה וקלה ליישום, שתעזור לך לקדם יותר ימים טובים שלך, להגדיל אותם ולהניע אותך. אגב השיטה הזו עובדת עם מנהלים, ספורטאים, עצמאים, מפקדים בצבא, ובעצם עם כולם. הבסיס: לפעול, או כמו שאמר צ׳רצ׳יל: Take action. Today. כולנו מחכים שיהיה טוב, אבל מבחינת חוסן מנטלי והת

זה כבד, מעייף וקשה: אבל יש לנו 2 אופציות: לשקוע ולהיכנע או לשנות את המציאות? בימים האחרונים ניתן לשים לב שכולנו בירידת אנרגיה, ה״שיגרה״ לאט לאט יורדת עלינו, מכבידה ומחלחלת. (כתבתי ״שיגרה״ ולא שיגרה כי אין שום דבר שיגרתי בילדים חטופים, רצח, ומלחמה). כולנו עוברים תהליך של אבל ושקיעה אל תוך המציאות, אבל יש חדשות טובות: יש מה לעשות נגד השקיעה, להשתמש במספר כלים מנטליים יעילים, אלה כלים מנטליים לניצחון על שחיקה. כלים מנטליים מול שחיקה מה עבר ועובר עלינו מנטלית ? הימים הראשונים

למה ניהול רגש בזמן מלחמה חשוב כל כך? המשוררת האמריקאית מיה אנג׳לו כתבה פעם את המשפט המקסים הבא: ״אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש״. רגשות איך זה מתקשר לימי המלחמה בה אנחנו נמצאים? רובנו, מבלי שאנחנו שמים לכך לב, משקיעים הרבה אנרגיה, כעס, תסכול ומחשבות אינסופיות בגורמים חיצוניים שאין לנו שליטה בהם. הממשלה, המצב, או שער הדולר הן שלוש דוגמאות לדברים שאין לנו שליטה בהם. (לא השפעה, אלא שליטה). לעומת זאת יש לנו שליטה מלאה על הד

תגיד, מי מנהל את מי? אתה את הטלפון או שהטלפון שלך שולט בך? אם אתה רוצה לנהל את החוסן שלך, קח את הניהול לידיים. אייפון וסטרס אני לא מאלה שחושבים שהטלפון החכם שלנו עושה רק רע ודופק את העולם, ממש לא. אם משתמשים בו נכון, הטלפון החכם עוזר לנו לנהל את המשימות שלנו, לאנשי עסקים להיות בקשר עם הצוות שלהם ועם לקוחות, לכל אחד מאיתנו להיות בקשר עם חברים, לעשות שיחות עם משפחה, לצרוך תוכן איכותי, וכן, גם להעביר את הזמן, לפעמים זה פשוט כיף לראות משהו נחמד. אבל מה קורה עם אייפון וסטרס? השאלה

אני שונא לחץ ו כלים מעשיים לימים של לחץ אני יודע שאני לא לבד... גם אתה, ממש כמוני, שונא את הפחד, חוסר הודאות והלחץ? ברור! מי אוהב את התחושות הקשות שכולנו חווים בימים האלה? אבל יש מה לעשות כדי להרגיש קצת פחות סטרס. קודם כל הסבר מהיר, איך נוצרת חרדה? הכל מתחיל במה שהמוח שלנו אוהב, ויותר מהכל הוא אוהב וזקוק לתחושות של ודאות וביטחון. תחושות החרדה נובעות בין היתר מחוסר ודאות מה עומד לקרות. אמנם אין לנו שליטה על המצב, אבל יש לנו שליטה על הפעולות שלנו והדרך בה אנחנו מתנהגים. הנה כמה

מספר כלים פשוטים שיעזרו ליצירת חוסן מנטלי בימים של סטרס, מתח, פחד וחרדה. הכלים פשוטים מאוד, קלים ליישום ומעשיים.

המלחמה הביאה איתה מראות קשים, אירועים מחרידים וכל אלה הוסיפו סטרס חרדה, לחץ ופחד. מה עושים עם הילדים בצד המנטלי כדי לעזור ברגעים האלה. סרטון קצר עם כלים פרקטיים

תשומת לב ומיקוד ככלים משפרי ביצועים: ״אבל השופט היה נגדנו, אבל המאמן לא שם אותי בתפקיד שאני רגיל, אבל המגרש היה קשה, אבל הם שיחקו מלוכלך… אבל הלקוח היה מעצבן, אבל המחירים של המתחרים זולים יותר, אבל זה אוגוסט ואנשים בחו״ל…״ מה המשותף לכל הטענות האלה (טענות שיכולות במקרים רבים להיות נכונות)? השופט/מאמן/לקוח/מגרש/מתחרה/יריב, הם דברים שאינם בשליטתנו. כן, יש לנו השפעה על חלקם, אבל אם אנחנו מחלקים את העולם לשני חלקים: גורמים בשליטתי מול גורמים שאינם בשליטתי, אז השופט, היריב, המגרש,

לחיות את העבר או לדמיין את העתיד? אחד הכלים בהם משתמשים בלא מעט גישות אימון, הוא הדמייה, פשוט דמיון עתיד: לדמיין את העתיד אותו אתה רוצה להשיג ולחיות. כשמדברים עם מבוגרים, הם מגלגלים עיניים, חלק ניכר מהם מבטלים בזלזול את הרעיון של לדמיין את החזון האישי. לעומתם, כשאומרים לילדים ״בואו נדמיין״ הם מחייכים ומנסים. הבחירות השונות של מבוגרים וילדים הגיוניות. מבוגרים יגידו שהם כבר יודעים מה היה, יש להם ניסיון, ולכן הם גם יודעים מה יהיה. הם פשוט משקפים איך עובד המוח. דפוסי התנהגות שלנו

יאניס הצלחה ודרך הרבה דיונים על הגדרת ״כישלון״ נוצרו בימים האחרונים בעקבות מסיבת העיתונאים של יאניס אנטטוקומפו: יאניס הצלחה ומה קורה שם בדיוק. תקציר: אנטטוקומפו, הנחשב היום לשחקן הכדורסל הטוב בעולם, משחק בקבוצת מילווקי באקס, וזכה עם הקבוצה באליפות לפני שנתיים. השבוע, למרות שהקבוצה היתה במהלך העונה עם מאזן מעולה, היא עפה בסיבוב הראשון בפלייאוף. במסיבת העיתונאים נשאל יאניס האם העונה הזו היא כישלון. אנטטוקומפו ענה לעיתונאי (והדגיש פעמיים כי לא מדובר בעניין אישי) פחות או יותר כך:

אפשר לשנות הרגלים ישנים, ואפשר לייצר הרגלים חדשים במקום אלה שתוקעים אותנו במקום. הכל שאלה של תשומת לב והבחנה האם ההרגל שלנו מייצר עבורנו את התוצאה לה אנחנו מצפים. כולנו מכירים את הסיפור: ילד בן 4 לא מקבל את הקינוח שהוא ציפה לו במסעדה ומתחיל לבכות. כולם מסתכלים וההורים הלחוצים מיד מרגיעים אותו ע״י קריאה למלצר שיביא את הקינוח האהוב על הילד. הילד נרגע וכולם מרוצים. אם מדובר בילד בן 4, זה בסדר, אבל אם התופעה הזו מתרחשת כשהילד בן 17, ובכל פעם שהוא צועק הוא מקבל מההורים מה שהוא ציפ

שלושה חודשים לפני הזכייה בגביע המדינה חזרתי להפועל ב״ש כמאמן המנטלי של הקבוצה. מאמר בכלכליסט על מסקנות ניהוליות ומנטליות שניתן ליישם בכל ארגון: לפני 3 חודשים בדיוק התקשר אליי סמנכ״ל הכספים של הפועל ב״ש ניר כץ ושאל: "מה אתה אומר על לחזור? אלונה (ברקת) מאמינה שתוכל לעזור לנו, תעשה את העבודה המנטלית שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים". החלטתי לחזור ואחרי שבוע בערך אליניב ברדה מונה למאמן ומליקסון לעוזר. מצאתי את עצמי עובד עם אנשים שאני מאוד אוהב ומכיר שנים ארוכות, רק בנקודת זמן שמבחינה

איתן עזריה הוא חבר יקר ואחד המאמנים המנטליים המובילים בישראל. דיברנו לעומק על הצד המנטלי של ניהול, ונתנו 10 עקרונות ניהול מנצחים שכל אחד יכול לקחת מעולם הספורט. לינק לפרק המלא

אורן יוסיפוביץ אחד הכתבים המעמיקים והאהובים עלי. התארחתי לשיחה בפודקאסט המצוין שלו ודיברנו על ניהול, ספורט, משברים והדרך שלי. הראיון נערך ב 25/4/2021 לראיון המלא

התארחתי אצל אוריאל דסקל וד״ר ניב נחליאלי לשיחה על ניהות וספורט. דיברנו על חוויות ממכבי חיפה של הניינטיז, הפועל באר שבע של ברק בכר, העבודה עם המצוינים הכי מצוינים בספורט הישראלי והעבודה עם משה פונטי, עדי גורדון, ברק בכר, גיורא שפיגל, יעקב שחר, אלונה ברקת ועוד. הראיון התקיים ב 10/2/2022 לינקים להאזנה: ספוטיפיי. סאונד קלאוד

הנה שני מקרים שקרו לכל הורה: המקרה הראשון: הילד שלכם הבקיע, הילדה שלכם קלעה, ואתם כהורים מאושרים מריעים ביציע, איזה כיף לראות את הילדים מצליחים, גאווה ממלאת את הלב. במקרה השני הילד שלכם בדיוק החטיא, הילדה לא הצליחה בתרגיל, פשוט ראיתם אותם מפספסים, וכמה זה מאכזב, אפילו כואב. בשבריר השנייה הזה רוב ההורים מזדהים עם הכאב של הילד, מורידים את הראש ו״מתאבלים״ עם הילדים. שקט ביציע. והילד? מה הוא מרגיש כשהוא רואה את האכזבה של ההורים שלו? כשהילד הצליח אתם מריעים לו. מה אתם עושים כשהוא

הילד שלכם התכונן כל השבוע למשחק הזה, למבחן הזה. הבת שלכם התאמנה שבועיים למשחק הזה, לקונצרט בו היא תנגן, להופעה הזו בו היא תעלה על הבמה. ״מד הלחץ״ שלהם עובד, אצל חלקם זה בא לידי ביטוי עם פרפרים בבטן, אחרים מריצים מחשבות, תסריטים, אצל חלק יש חיוך וציפייה. ואז אתם מגיעים, עם כוס קפה ביד, מניחים יד על הכתף ואומרים: ״משחק חשוב היום הא? סומכים עלייך״. לכם נדמה שאתם מעודדים את הילד, אבל אתם עושים את הפעולה ההפוכה, מלחיצים אותו וגורמים לו להיות דרוך ללא שום סיבה שעות לפני שהוא באמת צ

אם בעבר להיות אמפתי לעובדים היה סוג של נטייה אישית של מנהלים, וזה היה נחמד ותו לא, הרי שמאמר שהתפרסם לפני מספר שבועות במגזין הכלכלי פורבס, מצביע על מחקרים רבים שמוכיחים בצורה חד משמעית: האמפתיה לעובדים משפרת תוצאות עסקיות. לבנות תוכנית עסקית, לנהל, לדחוף לתוצאות…כל אלה נחשבים לכישורי ניהול משמעותיים, אבל בשנתיים האחרונות נושא האמפתיה עלה לצמרת הכישורים הניהוליים שמשפיעים על מגוון תחומים בחברות: מיצירתיות ועד נטישת עובדים. הסיבה בגללה הרגישות והאכפתיות תופסות מקום בראש טבלת הכ