הסיפור שלא סופר- נקודת שבירה. נטפליקס. חובת צפייה לכל הורה.
הסיפור של מרדי פיש הוא סיפור הצלחה אדיר.
טניסאי שגדל יחד עם אנדי רודיק (שדורג ראשון בעולם), ובגיל 15 החליט להשקיע הכל בקריירה, לעזוב את הבית כדי להתמקצע בטניס, ולעשות את הכי טוב שלו כדי להצליח. הוא גר עם משפחת רודיק שקיבלה אותו אליה בחום ואהבה, ואחרי השקעה גדולה, שינויי תזונה וכושר, הגיע למקום ה-7 בעולם, ניצח אפילו את נאדאל, והשתתף בטורניר ה- ATP, בו משתתפים הטובים בעולם.
7 בעולם מבין אלפים שחובטים בכדור, הצלחה אדירה וגדולה, אחרי שדישדש לו אי שם.
״כשתצליח, תהיה מאושר״, מספרים לנו, אבל לא תמיד הצלחה מקצועית, כלכלית, ספורטיבית, מביאה איתה אושר פנימי.
לפעמים קורה הפוך.
לפעמים הצלחה מביאה איתה פחד, לחץ, חרדה.
מרדי פיש משתף בסרט הדוקומנטרי המדהים הזה את התקפי החרדה שהוא עבר, שהגיעו עד למצב של בעיות לבביות, הוא מפרט את המחשבות הבלתי פוסקות, ואת ההשפעות הפיסיות והתופעות הקשות שליוו את התקפי החרדה שלו, הוא מתאר את החושך הגדול שעטף אותו.
כילד אמרו לו שמשמעותו של חוסן מנטלי היא ״לא להתבכיין״, והוא הבין מכך שאסור להתלונן, צריך לשמור הכל בבטן ולהמשיך הלאה. הוא לא קיבל כלים לשלוט במחשבות, להתמודד נכון עם הלחץ, לשתף.
הורים?
חשוב לדעת שהצלחה מקצועית לא בהכרח שווה אושר,
חשוב לדעת להקשיב לשפת הגוף של הילדים, לראות מה קורה בתוכם, לדאוג להם גם כאשר יש הצלחה.
קריטי לתת לילדים כלים מנטליים, אלה כלים שחשובים לא פחות, ואפילו יותר מאשר כלים פיזיולוגיים.