מאמן מנטלי לספורטאים: למה לא לקחת סיכון מסוכן
הכדור אצלכם, יש מסירה מסוכנת שיכולה לפתוח את כל המשחק, ואתם בוחרים במסירה הבטוחה אחורה. מוכר? זה בדיוק הרגע שבו רוב השחקנים שמגיעים אליי נתקעים.
הבעיה היא לא מה שאתם חושבים
חלק גדול מהשחקנים שיושבים מולי מגיעים עם אותה בעיה בדיוק: הם לא רוצים לקחת סיכון. לא רוצים לאבד כדור, לא מוכנים לקחת את הסיכון שמישהו יצעק עליהם, לא רוצים להיכשל מול כולם. הם מפחדים.
שלוש סיבות שלא לקחת סיכון זה המסוכן באמת
קודם כל, אף אחד לא יודע מה אתם שווים. כשאתם לא עושים את מה שאתם יודעים לעשות, המאמן והשחקנים האחרים פשוט לא רואים את היכולת האמיתית שלכם. שנית, אתם מוצאים את עצמכם בחוץ. ושלישית, יש תחושה שקשה יותר מכל הפסד: התחושה הכי קשה לשחקן היא ללכת הביתה עם המחשבה "איזה פראייר הייתי, לא בכלל ניסיתי".
למה המוח בוחר בבטוח, וזה בדיוק מה שמפסיד לכם
המוח שלכם לא מתכנן להפסיד לכם משחקים. הוא פשוט מעדיף אי נוחות ידועה על פני סיכון לא ידוע. אבל מגרש הוא לא המקום שבו בטוח מנצח. הוא המקום שבו מי שמעז מתקדם.
אז מה עושים בפעם הבאה שהפחד מגיע
לפני שאתם בוחרים במסירה הבטוחה, שאלו את עצמכם: "מה הייתי עושה אם לא הייתי מפחד מהתגובה?"
תזכרו שהמאמן והסקאוטים רואים אתכם רק כשאתם עושים את מה שאתם יודעים, לא כשאתם מתחבאים.
אחרי טעות מהסיכון, אל תעצרו, פשוט תמשיכו לשחק כמו שאתם יודעים.
תזכרו את התחושה של "לא ניסיתי" לפני המשחק, לא רק אחריו.
בפעם הבאה שהפחד יגיע, תזכרו: הכי מסוכן זה לא לנסות.
מי שמתמודד עם הפחד הזה בצורה עמוקה יותר, לפני משחקים או מבחנים, כתבתי על זה כאן: איך משתחררים מהפחד ממבחנים ומשחקים
ועל התפקיד המנטלי הכי חשוב שיש לכם במגרש, מעבר לתפקיד המשחקי, אפשר לקרוא כאן: התפקיד הכי חשוב במגרש
שאלות נפוצות
למה פחד לקחת סיכון פוגע יותר בשחקן ממה שהוא חושב?
כי כשספורטאי לא עושה את מה שהוא באמת יודע, המאמן והשחקנים סביבו לא רואים את היכולת האמיתית שלו.
איך מתגברים על הפחד לטעות במגרש?
מזכירים לעצמכם שהתחושה הכי קשה היא לא הטעות עצמה, אלא ההרגשה של "לא ניסיתי".
מה עדיף, מסירה בטוחה או מסירה מסוכנת שמקדמת את המשחק?
זה תלוי במצב, אבל שחקן שתמיד בורח למסירה הבטוחה מפסיד הזדמנויות להראות את מה שהוא באמת שווה.
אם אתם רוצים לעבוד על הביטחון לקחת סיכונים במגרש בלי הפחד שמשתק, אפשר ליצור קשר כאן
תגובות