מאמרים מקצועיים

מתאמן שלי, שחקן כדורסל, הגיע אליי אחרי משחק שהתחיל בצורה נוראית. ארבע החטאות מ-3 ברצף. "הרגשתי שזה לא היום שלי," הוא אמר לי, "וכל כדור שהגיע אליי, הרגשתי שאני הולך להחטיא ממילא. אז למה בכלל לזרוק?" זו בדיוק השאלה שכל ספורטאי שואל את עצמו ביום רע, בכל ענף. מה הכדור יודע על הזריקה הקודמת שלך שאלתי אותו שאלה פשוטה: "מה הכדור יודע על הזריקה הקודמת שלך?" הוא הסתכל עליי בהלם, אבל המשכתי. הכדור לא יודע כלום. הוא לא יודע שהחטאת קודם. אין לו זיכרון, אין לו דעה, אין לו קשר לשום דבר שקר

אתה מגיע כל שבוע לאימונים. משקיע הכל, לא מפספס אף חזרה, נשאר אחרי כולם לזרוק עוד קליעות. ואז מגיע המשחק, ואתה לא רואה מגרש. לפעמים אפילו לא חמש דקות. וזה נמשך עוד שבוע, ועוד שבוע, ועוד שבוע. הרגע הכי קשה שיש לספורטאי בעיניי אלה מהרגעים הקשים ביותר שספורטאי צעיר עובר. מצד אחד אתה משקיע הכל, בלי לקצר בשום דבר. מצד שני אתה לא רואה שום תמורה להשקעה שלך, לא ביום שישי, לא במשחק, לא בטבלה. וכשזה חוזר שבוע אחרי שבוע, קל מאוד להתחיל לשאול את עצמך אם יש בכלל טעם להמשיך להשקיע ככה. המטר

ברכב, בדרך למשחק. הבן שלכם שואל בפעם השלישית: "אני אפתח? המאמן יהיה מרוצה ממני? אני אשחק טוב?" אתם עונים "ברור, יהיה מעולה, אני סומך עלייך", והוא נרגע. לרגע. אחרי כמה דקות הוא שואל שוב, בניסוח קצת אחר, וככל שהמשחק מתקרב, ההר געה שלכם מחזיקה פחות ופחות. למה ההרגעה מפסיקה לעבוד ההורים ששאלו אותי על זה חשבו שהבעיה היא שהם לא מוצאים את המילים הנכונות. אבל הם דווקא היו בסדר גמור כשניסו. השאלה האמיתית היא לא מה להגיד לו. השאלה היא מה קורה בשנייה שהאפקט של "כדור ההרגעה" הזה נעלם. וז

שחקן צעיר שאלה אותי לפני חצי גמר: "איך אני שומר על ריכוז ברגעים הכי לוחצים?" חיפשתי אצלו איזה תרגיל עשה באותו שבוע. לא היה כזה. הוא רצה כלי לרגע האמת, בלי שהוא בנה שום דבר לפני. זה בדיוק המקום שבו רוב הספורטאים תקועים. הטעות שכמעט כולם עושים עם אימון מנטלי הרבה ספורטאים חושבים שאימון מנטלי הוא משהו שעושים לפני משחק חשוב, או רק אחרי תקופה לא טובה, כמו כדור מגן שמפעילים ברגע הצורך. אבל זה רחוק מאוד מאיך שזה באמת עובד. אימון מנטלי הוא בדיוק כמו כל אימון אחר בחיים שלכם: עבודה יומ

אבא אחד סיפר לי משהו (והוא ממש לא הראשון שאומר לי אותו). "אני לא מבין את הילד. אני אומר לו מה לעשות, צועק לו תוך כדי משחק, והוא פשוט לא לומד." הוא לא לבד. כמעט כל מאמן שצועק לשחקן "ראית מה עשית? למה עשית את זה? למה אתה לא עושה מה שאני אומר?" מגיע בסוף לאותה תלונה בדיוק: הילד לא לומד. למה הוא "לא שומע" למה שצועקים לו השאלה הזאת מטרידה כל הורה ומאמן שעומד בצד המגרש. אבל היא בנויה על הנחה שגויה. כשספורטאי משחק, הדופק שלו קופץ. המוח שלו עובר למצב הישרדות. כל המשאבים שלו מרוכזים ב

הורה סיפר לי בשבוע שעבר שהילד שלו "פשוט לא נולד עם החוסן הזה, ככה זה". שמעתי את המשפט הזה כבר מאות פעמים, בגרסאות שונות. וכל פעם אני עונה אותו דבר: זה לא נכון. יש כמה אמונות שחוזרות אצלי כל הזמן, אצל הורים ואצל ספורטאים גם יחד. הנה ארבע מהן, ולמה הן מפספסות את התמונה. מיתוס א: "חוסן מנטלי זה משהו שנולדים איתו" זה לא נכון. חוסן מנטלי הוא עבודה יומיומית, בדיוק כמו אימון פיזי. זה מתחיל בלזהות מה המטרות שלך, אילו דפוסי התנהגות חוזרים אצלך תחת לחץ, ואיך משנים אותם צעד אחרי צעד. יל

כשאנחנו מדברים על הצלחה, בין אם בעולם העסקי, הספורט או בחיים האישיים, יש משהו אחד שמאחד את כל התחומים - המנטליות שלנו. איך אנחנו חושבים, איך אנחנו מתמודדים עם אתגרים, ואיך אנחנו שומרים על המוטיבציה לאורך זמן. כאן אני נכנס לתמונה. נעים מאוד, אני גיל לבנוני, יועץ ומאמן מנטלי. גישות אימון מנטלי של גיל לבנוני אני מביא איתי ניסיון עשיר וידע עמוק בתחום האימון המנטלי. היום אנחנו יודעים שהמוח שלנו הוא לא רק מכונה לניתוח מידע, אלא מערכת מורכבת של רגשות, מחשבות ותודעה. ברור היום כי מוד

כולנו מכירים את התחושה הזו: עומס, לחץ, חוסר וודאות. לפעמים נדמה שהמוח שלנו הוא כמו מכונה שמתקלקלת, שמונעת מאיתנו להתקדם. אבל מה אם הייתי אומר לך שיש דרך לשנות את כל זה? אימון מנטלי הוא כלי עוצמתי שיכול להפוך את הדרך שבה אתה חושב, מרגיש ופועל. זה לא קסם, אלא תהליך שמאפשר לך לקחת שליטה על המחשבות והרגשות שלך, וליצור חיים מלאים יותר, משמעותיים ומוצלחים. חשיבות אימון מנטלי כשאנחנו מדברים על אימון מנטלי, אנחנו בעצם מדברים על פיתוח הכוח הפנימי שלנו. זה כמו אימון גופני, רק שהפעם אנ

כמעט כל הורה לספורטאי מכיר את הרגע הזה: הילד מחטיא, מקבל החלטה לא הוגנת מהשופט, או סופג הקנטה מיריב, ומיד ה"פיוז" נשרף. אנחנו רואים את שפת הגוף משתנה, את הצעקות, לפעמים אפילו דמעות של תסכול. האינסטינקט הראשון שלנו כהורים או כמאמנים הוא לצעוק מהקווים: "תירגע!", "אל תאבד את זה!". אבל האמת היא שצעקת "תירגע" מעולם לא הרגיעה אף אחד. למעשה, היא רק מגבירה את הסטרס כי היא דורשת מהילד לדכא רגש עוצמתי שמתחולל בגוף שלו ברמה הפיזיולוגית. הפיזיולוגיה של הכעס: דלק או רעל? כעס הוא אנרגיה. ב

לשמור את המחשבות השליליות לעצמנו או להגיד בקול רם? בסוף המאמר הזה תדעו איך להתמודד באמת עם מחשבות שליליות ותבינו עד כמה חזק הכוח של מילים שליליות לא תאמינו עד כמה הכוח של מילים שנאמרות הוא משמעותי ומשפיע על התוצאות שלנו. מי שהפך את התחום של הקפדה על המילים שנאמרות במגרש ובחדר ההלבשה לשיטה של ממש היה טרבור מואוואד, מי שהיה אחד המאמנים המנטליים המובילים בעולם. מואוואד שנפטר לפני מספר שנים, ליווה ספורטאי עילית בארה״ב, קבוצות פוטבול מובילות, שחקני NBA, שחקני בייסבול וגם אנשי צבא

נכון גם אתה בסך הכל רוצה להרגיש כבר טוב יותר? שהימים יעברו והחטופים יחזרו, הכל ייגמר ויהיה כבר טוב? אתה לא לבד. כשאתה מרגיש שמישהו אחר קובע מה יקרה איתך זה מעצבן, מתסכל ואפילו מייאש. אבל יש גם דרך אחרת. לפנייך שיטה מהירה וקלה ליישום, שתעזור לך לקדם יותר ימים טובים שלך, להגדיל אותם ולהניע אותך. אגב השיטה הזו עובדת עם מנהלים, ספורטאים, עצמאים, מפקדים בצבא, ובעצם עם כולם. הבסיס: לפעול, או כמו שאמר צ׳רצ׳יל: Take action. Today. כולנו מחכים שיהיה טוב, אבל מבחינת חוסן מנטלי והת

זה כבד, מעייף וקשה: אבל יש לנו 2 אופציות: לשקוע ולהיכנע או לשנות את המציאות? בימים האחרונים ניתן לשים לב שכולנו בירידת אנרגיה, ה״שיגרה״ לאט לאט יורדת עלינו, מכבידה ומחלחלת. (כתבתי ״שיגרה״ ולא שיגרה כי אין שום דבר שיגרתי בילדים חטופים, רצח, ומלחמה). כולנו עוברים תהליך של אבל ושקיעה אל תוך המציאות, אבל יש חדשות טובות: יש מה לעשות נגד השקיעה, להשתמש במספר כלים מנטליים יעילים, אלה כלים מנטליים לניצחון על שחיקה. כלים מנטליים מול שחיקה מה עבר ועובר עלינו מנטלית ? הימים הראשונים

למה ניהול רגש בזמן מלחמה חשוב כל כך? המשוררת האמריקאית מיה אנג׳לו כתבה פעם את המשפט המקסים הבא: ״אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש״. רגשות איך זה מתקשר לימי המלחמה בה אנחנו נמצאים? רובנו, מבלי שאנחנו שמים לכך לב, משקיעים הרבה אנרגיה, כעס, תסכול ומחשבות אינסופיות בגורמים חיצוניים שאין לנו שליטה בהם. הממשלה, המצב, או שער הדולר הן שלוש דוגמאות לדברים שאין לנו שליטה בהם. (לא השפעה, אלא שליטה). לעומת זאת יש לנו שליטה מלאה על הד

תגיד, מי מנהל את מי? אתה את הטלפון או שהטלפון שלך שולט בך? אם אתה רוצה לנהל את החוסן שלך, קח את הניהול לידיים. אייפון וסטרס אני לא מאלה שחושבים שהטלפון החכם שלנו עושה רק רע ודופק את העולם, ממש לא. אם משתמשים בו נכון, הטלפון החכם עוזר לנו לנהל את המשימות שלנו, לאנשי עסקים להיות בקשר עם הצוות שלהם ועם לקוחות, לכל אחד מאיתנו להיות בקשר עם חברים, לעשות שיחות עם משפחה, לצרוך תוכן איכותי, וכן, גם להעביר את הזמן, לפעמים זה פשוט כיף לראות משהו נחמד. אבל מה קורה עם אייפון וסטרס? השאלה

אני שונא לחץ ו כלים מעשיים לימים של לחץ אני יודע שאני לא לבד... גם אתה, ממש כמוני, שונא את הפחד, חוסר הודאות והלחץ? ברור! מי אוהב את התחושות הקשות שכולנו חווים בימים האלה? אבל יש מה לעשות כדי להרגיש קצת פחות סטרס. קודם כל הסבר מהיר, איך נוצרת חרדה? הכל מתחיל במה שהמוח שלנו אוהב, ויותר מהכל הוא אוהב וזקוק לתחושות של ודאות וביטחון. תחושות החרדה נובעות בין היתר מחוסר ודאות מה עומד לקרות. אמנם אין לנו שליטה על המצב, אבל יש לנו שליטה על הפעולות שלנו והדרך בה אנחנו מתנהגים. הנה כמה

מספר כלים פשוטים שיעזרו ליצירת חוסן מנטלי בימים של סטרס, מתח, פחד וחרדה. הכלים פשוטים מאוד, קלים ליישום ומעשיים.

המלחמה הביאה איתה מראות קשים, אירועים מחרידים וכל אלה הוסיפו סטרס חרדה, לחץ ופחד. מה עושים עם הילדים בצד המנטלי כדי לעזור ברגעים האלה. סרטון קצר עם כלים פרקטיים

תשומת לב ומיקוד ככלים משפרי ביצועים: ״אבל השופט היה נגדנו, אבל המאמן לא שם אותי בתפקיד שאני רגיל, אבל המגרש היה קשה, אבל הם שיחקו מלוכלך… אבל הלקוח היה מעצבן, אבל המחירים של המתחרים זולים יותר, אבל זה אוגוסט ואנשים בחו״ל…״ מה המשותף לכל הטענות האלה (טענות שיכולות במקרים רבים להיות נכונות)? השופט/מאמן/לקוח/מגרש/מתחרה/יריב, הם דברים שאינם בשליטתנו. כן, יש לנו השפעה על חלקם, אבל אם אנחנו מחלקים את העולם לשני חלקים: גורמים בשליטתי מול גורמים שאינם בשליטתי, אז השופט, היריב, המגרש,

לחיות את העבר או לדמיין את העתיד? אחד הכלים בהם משתמשים בלא מעט גישות אימון, הוא הדמייה, פשוט דמיון עתיד: לדמיין את העתיד אותו אתה רוצה להשיג ולחיות. כשמדברים עם מבוגרים, הם מגלגלים עיניים, חלק ניכר מהם מבטלים בזלזול את הרעיון של לדמיין את החזון האישי. לעומתם, כשאומרים לילדים ״בואו נדמיין״ הם מחייכים ומנסים. הבחירות השונות של מבוגרים וילדים הגיוניות. מבוגרים יגידו שהם כבר יודעים מה היה, יש להם ניסיון, ולכן הם גם יודעים מה יהיה. הם פשוט משקפים איך עובד המוח. דפוסי התנהגות שלנו

יאניס הצלחה ודרך הרבה דיונים על הגדרת ״כישלון״ נוצרו בימים האחרונים בעקבות מסיבת העיתונאים של יאניס אנטטוקומפו: יאניס הצלחה ומה קורה שם בדיוק. תקציר: אנטטוקומפו, הנחשב היום לשחקן הכדורסל הטוב בעולם, משחק בקבוצת מילווקי באקס, וזכה עם הקבוצה באליפות לפני שנתיים. השבוע, למרות שהקבוצה היתה במהלך העונה עם מאזן מעולה, היא עפה בסיבוב הראשון בפלייאוף. במסיבת העיתונאים נשאל יאניס האם העונה הזו היא כישלון. אנטטוקומפו ענה לעיתונאי (והדגיש פעמיים כי לא מדובר בעניין אישי) פחות או יותר כך: