למה לחץ הורי פוגע דווקא כשהילד הכי מנסה, ומה עושה אימון מנטלי לנוער אחרת
מה אם הייתי אומר לכם שדווקא הלחץ שאתם מפעילים על הילד שלכם פוגע בהצלחה שלו בספורט? רוב ההורים בטוחים שככל שידרשו יותר, הילד ישתפר יותר. בשטח, קורה בדיוק ההפך.
ההיגיון שנשמע נכון, ולמה הוא לא עובד
"אם אני אדרוש ממנו יותר, הוא ישתפר יותר". ילד ששומע "אתה חייב לנצח" לפני משחק, לא נכנס למגרש כדי להשתפר. הוא נכנס כדי לא לאכזב.
מה קורה בפועל כשילד משחק כדי "לא לטעות"
ילד ששומע "אתה חייב לנצח" משחק כדי לא לטעות, ולא כדי להשתפר. ילד שכל משחק בשבילו הוא מבחן, מאבד לאט לאט את האהבה לספורט. הפחד לא בונה ביצועים טובים יותר. הוא סוגר את הראש בדיוק ברגע שצריך אותו פתוח.
מה קורה בפועל אחרי החטאה או הפסד, ואיך ההורה מגיב, נכתב כאן בהרחבה: כשהילד הצליח אתם מריעים לו, מה אתם עושים כשהוא מחטיא
הפתרון, איך לגרום לילד שלכם לפרוח
תנו לו להוביל. שאלו אותו איך הוא מרגיש, במקום להגיד לו מה הוא עשה לא נכון. תנו משוב על המאמץ, לא רק על התוצאה. הזכירו לו שהוא שווה גם בלי ניצחונות.
בזמנים שבהם הלחץ מגיע גם מבחוץ, לא רק מההורים, יש כלים נוספים שיכולים לעזור לילד: מה עושים עם ילדים בזמן לחץ
ספורטאים גדולים הם לא רק מי שמנצחים
ספורטאים גדולים הם לא רק מי שמנצחים, אלא מי שנהנים מהמשחק ולומדים להשתפר בלי לפחד.
אז מה כן
אחרי משחק, שאלו קודם "איך הרגשת", לפני שאתם שואלים מה קרה.
תנו משוב על מאמץ ולא רק על תוצאה: "ראיתי שהמשכת לנסות גם אחרי שהחמצת".
הזכירו לו לפעמים, גם בלי קשר למשחק, שאתם אוהבים אותו בלי תלות בתוצאה.
שימו לב אם הידיים שלו רועדות לפני משחק, זה סימן שהלחץ גדול מהאהבה למשחק כרגע.
שאלות נפוצות
האם הורה שדורש הרבה בהכרח פוגע בילד?
לא הדרישה עצמה היא הבעיה, אלא איפה שמים את הדגש.
איך יודעים אם הילד משחק מתוך פחד ולא מתוך אהבה למשחק?
תסתכלו על ידיים רועדות, היסוס לפני פעולה, או ילד שמתחיל לוותר על אתגרים כדי לא לטעות.
מה זה משוב על מאמץ, ואיך זה נראה בפועל?
זה פשוט להגיד לו מה הוא עשה טוב בתהליך, לא רק מה התוצאה.
אם אתם מרגישים שהלחץ בבית הפך כבד מדי, ורוצים כלים שבאמת עוזרים לילד לפרוח, אפשר ליצור קשר כאן.
תגובות