מאמן מנטלי: ביטחון עצמי שנבנה מהתהליך, לא מהתוצאה
הוא ירד מהמגרש עם הראש למטה. לא בגלל התוצאה, בגלל שהוא עצמו שיחק גרוע, וזהו, בעיניים שלו זה כל מה שקרה היום. אם הביטחון של הילד שלכם עולה ויורד לפי כל משחק בודד, יש כאן בעיה שכדאי לטפל בה עכשיו.
כשהביטחון תלוי בתוצאה, הבעיה האמיתית
אחד המעברים החשובים שילד ספורטאי צריך לעשות הוא להזיז את הפוקוס מתוצאה חד פעמית לתהליך מתמשך של שיפור ולמידה. אנחנו רוצים שהביטחון וההערכה העצמית של הילד לא יהיו תלויים במשחק כזה או אחר, או בטעות חד פעמית.
תחשבו על זה רגע: אם הילד לומד שהערך שלו נמדד לפי כל בעיטה, כל זריקה, כל משחק, הוא יתחיל לחשוש מכל אחד מהם. ביטחון שתלוי בתוצאה הוא לא ביטחון, הוא הימור.
מה כן עובד: לפרגן על הניסיון, לא רק על ההצלחה
אז מה עושים במקום זה? מאמנים והורים יכולים להזיז את השיחה מהתוצאה לתהליך, פשוט על ידי השאלות שהם בוחרים לשאול. במקום "כמה כבשת?" תשאלו:
"מה שיפרת השבוע, בלי קשר לתוצאה?"
"באיזה רגע היה לך קשה, ואיך הצלחת להמשיך לעבוד?"
"מה הדבר שאתה הכי גאה בו באימון או במשחק האחרון?"
שימו לב מה קורה כאן. אתם לא מתעלמים מהתוצאה, אתם פשוט לא נותנים לה להיות המדד היחיד.
הסיפור של סטף קארי
סטף קארי תיאר בראיונות איך מגיל צעיר אביו הדגיש תמיד מהלך אחד קטן לשיפור, ולא רק נתונים סטטיסטיים. לא כמה נקודות, אלא מה השתפר. כך הוא פיתח תשוקה לגדילה, לא רק חיפוש אחרי תוצאה מיידית. ואנחנו יודעים מה יצא ממנו.
זו בדיוק הנקודה. ילד שגדל עם המבט הזה לא נשבר אחרי משחק חלש, כי הוא כבר יודע שמשחק חלש הוא לא סוף הסיפור, הוא רק חלק ממנו.
אז מה עושים
אחרי כל משחק, תפתחו את השיחה בשאלה על תהליך ולא על תוצאה.
תזכירו לילד רגע ספציפי שהוא התמודד בו עם קושי, לא רק את הרגע שהוא הצליח.
תפרגנו על אימון שבו הוא לא ויתר, גם אם התוצאה של האימון עצמו הייתה חלשה.
תבדקו את עצמכם, אם רוב השיחות שלכם עם הילד סובבות סביב תוצאות, זה הזמן לשנות כיוון.
מי שרוצה להבין למה ילד מגיב שונה להצלחה ולכישלון, כדאי לקרוא גם על כשהילד הצליח אתם מריעים לו, מה אתם עושים כשהוא מחטיא.
ומי שמרגיש שהילד רודף כל הזמן אחרי ההישג הבא בלי לעצור לנשום, שווה לעיין גם בהישגים מביאים אושר ושקט פנימי, תחשבו שוב.
שאלות נפוצות
איך יודעים שהביטחון של הילד תלוי מידי בתוצאה?
הסימן הכי ברור הוא תגובה קיצונית למשחק אחד, אם הצליח הוא מעל הגג, אם נכשל הוא מרוסק לגמרי, ושום דבר באמצע. כשהמצב רוח של הילד נקבע לחלוטין לפי התוצאה האחרונה, זה סימן שכדאי להתחיל לדבר גם על התהליך.
האם זה אומר שלא מתייחסים לתוצאה בכלל?
לא. התוצאה חשובה וזה בסדר לשמוח ממנה או להתאכזב. השאלה היא מה עומד במרכז, אם רק התוצאה קובעת את הערך העצמי, יש בעיה.
כמה זמן לוקח לילד לפתח ביטחון שמבוסס על תהליך?
זה לא קורה במשחק אחד. זו שיחה שחוזרת שוב ושוב, אימון אחרי אימון, עד שהילד מפנים שהשאלות שהוא מקבל אחרי משחק לא תלויות רק בתוצאה.
אם זה מדבר אליכם, ואתם רוצים ללוות את הילד שלכם בדרך הזאת, אפשר פשוט ליצור קשר.
תגובות