מי אתה בכלל? הקול הקטן שמפיל שחקנים ברגע האמת
שאל את עצמך עכשיו, באמת, בלי משחקים: האם אתה מאמין שמגיע לך להצליח?
אל תענה מהר, תחשוב רגע. הרבה שחקנים עושים הכל נכון. עובדים קשה, עושים דמיון מודרך, מבצעים באימונים. ובכל זאת, ברגע האמת, משהו נתקע. כמאמן מנטלי אני יכול להגיד לך מה זה: קול קטן בראש.
מה הקול הקטן שאומר "מי אתה בכלל?"
זה הקול שמופיע כשהמשחק חשוב. הוא אומר: "מי אתה בכלל?" "זה גדול עליך." "אתה לא באמת שייך לרמות האלה."
הקול הזה מתעלם מכמה עבדת ומהסטטיסטיקה שלך. הוא מנסה לשכנע אותך שהמקום הזה לא שלך, וכשהוא מצליח, אתה משחק בהתאם. וזה מה ששובר אותם.
אצל ילד הקול נשמע קצת אחרת: "יצחקו עליי אם אפספס." "אני לא כמו האחרים בקבוצה." "בטח יחליפו אותי." זה אותו קול, רק בשפה של ילד.
הילד שלך מסתכל על המגרש לפני המשחק ושותק. אתה שואל מה קרה והוא עונה "כלום". לפעמים זה הקול.
למה הקול מופיע דווקא ברגע האמת?
כי ברגע האמת יש הכי הרבה מה להפסיד. באימון אף אחד לא מסתכל, אז אין מי ששואל "מי אתה בכלל?". במשחק גדול יש יציע, יש מאמן, אולי גם סקאוט. הקול מתעורר כשיש קהל.
ולכן שחקן יכול להיראות מצוין כל השבוע ולהיעלם ביום המשחק. הכישרון נשאר. מה שהשתנה זה מי מדבר לו בראש.
והקול הזה מתחזק מכל פעם שמסכימים איתו. שחקן שמוריד ראש אחרי טעות אומר לקול: "צדקת". שחקן שמבקש כדור כשקשה אומר לו: "טעית". הפעולות שלך הן התשובה שלך.
מה קורה לשחקן שלא מאמין שמגיע לו?
הוא נכנס להישרדות. כל המשחק הוא מתאמץ לא לטעות, משחק בקטן, נמנע. הוא לא מבקש את הכדור כשקשה. הוא לא מנסה את המהלך שהוא יודע לעשות.
ובינינו? מבחוץ זה נראה כמו זהירות. מבפנים זה פחד.
הוא גם מפסיק ליהנות. כשכל מה שמעניין אותך זה לא לטעות, אין מקום לשמחה במשחק.
ושחקן שמאמין שמגיע לו להצליח? הוא לא מופתע כשהוא מצליח. הוא פשוט ראוי לזה. הוא עושה את מה שהוא יודע ונהנה מזה, ואם זה הולך טוב, זה בדיוק מה שהוא ציפה לו.
איך יודעים שהקול כבר שולט?
יש כמה סימנים. אתה מתחמק מהכדור. אתה מוותר על המסירה קדימה ובוחר את הבטוחה. אתה בודק את היציע אחרי כל טעות. אתה חושב על המאמן ולא על המשחק.
ולמה דמיון מודרך לא מספיק? כי הוא מכין את הגוף לפעולה, אבל לא משנה מה אתה חושב על עצמך כשאתה עומד שם. בשביל זה צריך אמונה.
אז מה עושים? תרגיל של שלושה משפטים
קח דף וכתוב לעצמך שלושה משפטים שמהדהדים את האמונה הזו. הנה דוגמאות:
"מגיע לי להצליח כי אני נותן את כל כולי."
"אני ראוי לבמה הזו. אני עובד כל יום כדי להרוויח אותה."
"אני מאמין בעצמי. אין לי צורך לחכות שיאמינו בי."
תכתוב במילים שלך. אם "ראוי" נשמע לך גבוה מדי, תחליף במילה שמתאימה לך. המשפט צריך להישמע כמוך, אחרת הראש יזהה זיוף מיד.
ותרגיל נוסף: תכתוב על דף אחד את המשפטים של הקול, ועל דף אחר את שלושת המשפטים שלך. תסתכל על שניהם. הקול נשמע הרבה פחות משכנע כשהוא כתוב.
איך הופכים משפט כתוב לאמונה אמיתית?
בחזרה. קורא אותם בבוקר ושוב לפני משחק. ככה הקול השני, זה שאומר "מגיע לי", מתחיל להישמע חזק כמו הראשון.
לפני משחק, שתי דקות: תקרא את המשפטים, תנשום, ותבחר פעולה אחת שאתה הולך לעשות בדקה הראשונה. משימה אחת, ברורה, שלך.
ואם המשפט לא מרגיש אמיתי? תתחיל ממה שכן אמיתי. "אני מתאמן כל יום" נכון. "אני לא מוותר" נכון. תבנה משם. אמונה נבנית מראיות, בדיוק כמו שריר נבנה מאימונים.
הקול מופיע אצל כולם מדי פעם, אז אין טעם לנסות להעלים אותו. מה שאפשר לשנות זה למי אתה מקשיב כשהוא מדבר, ומה אתה עושה אחרי ששמעת אותו. שם נמצאת העבודה, וגם הביטחון.
מה עושים ברגע שהקול מופיע באמצע משחק?
תזהה אותו. "הנה הקול." אפשר גם לתת לו שם. ואז תחזור לפעולה הבאה: נשימה, מסירה, חזרה לעמדה. הקול ימשיך לדבר, ואתה ממשיך לשחק.
ואם בא לך משפט קצר לשלוף: "אני שייך לכאן. הלאה."
מה הורים ומאמנים יכולים להגיד?
מה שאומרים לשחקן לפני משחק משפיע על הקול הזה. במקום "תנסה לא להתרסק", תגידו: "מגיע לך להיות שם. תהנה."
והמאמן יכול לשאול בתחילת עונה: "מה אתה חושב שמגיע לך להשיג השנה?" ולהקשיב לתשובה. שחקן שמהסס לענות מגלה הרבה.
ואחרי המשחק: "ראיתי אותך עובד כל השבוע. מגיע לך." משפט כזה מוסיף עוד ראיה לרשימה שלו, ובפעם הבאה שהקול יתחיל לדבר, תהיה לו רשימה לענות איתה.
יש כאן עוד שני פוסטים שמתחברים לזה: על ביטחון עצמי שנבנה מהתהליך ומדריך להורים לבניית ביטחון עצמי.
מגיע לך להיות שם.
שאלות נפוצות
מהו הקול הקטן שמפיל שחקנים ברגע האמת?
קול פנימי שאומר "מי אתה בכלל?", "זה גדול עליך" ו"אתה לא באמת שייך לרמות האלה". הוא מופיע דווקא כשהמשחק חשוב, ואפשר ללמוד לא להקשיב לו.
איך בונים אמונה שמגיע לי להצליח?
כותבים שלושה משפטים במילים שלך שמהדהדים את האמונה הזו, וקוראים אותם בבוקר ולפני משחק. אמונה נבנית מחזרה ומראיות, בדיוק כמו שריר נבנה מאימונים.
למה שחקן שלא מאמין בעצמו משחק בקטן?
כי הוא נכנס להישרדות. כל המשחק הוא מתאמץ לא לטעות, נמנע, ולא לוקח את המהלכים שהוא יודע לעשות. מבחוץ זה נראה כמו זהירות, ומבפנים זה פחד.
מה עושים אם המשפט הכתוב לא מרגיש אמיתי?
מתחילים ממה שכן אמיתי, כמו "אני מתאמן כל יום", ובונים משם. עם הזמן, כשהראיות מצטברות, אפשר להחליף את המשפט במשפט גדול יותר.
רוצים לעבוד על הקול הפנימי של הילד שלכם? צרו קשר ונתחיל לעבוד על האמונה שמגיע לו, צעד אחרי צעד.




תגובות